פשוט להיות – חזרה למקור

פשוט להיות – הדרך למקור

רובנו משקיעים שנים רבות בניסיון להיות מי שאנחנו חושבים שאנחנו אמורים להיות.

אנחנו לומדים להתאים את עצמנו לציפיות, לתפקידים, לכללים, לתפיסות ולסיפורים שנוצרו סביבנו. אנחנו מבקשים להיות טובים, מוצלחים, ראויים ואהובים. לעיתים, בתוך כל המאמץ הזה, אנחנו מתרחקים בשקט מן השאלה הפשוטה והעמוקה ביותר:

מי אני באמת?

לא מי אני בעיני האחרים.
לא מי למדתי שעליי להיות.
לא התפקידים שאני ממלא, ההישגים והתארים שצברתי או הסיפור שאני מספר על עצמי.

מי אני, כאשר לרגע הכול שקט?

הרב אברהם יצחק הכהן קוק כתב:

"יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו — בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים — הוא עבד."

יש במשפט הזה הזמנה לחירות מסוג אחר. לא חירות לעשות כל מה שמתחשק לנו, אלא החירות להיות נאמנים לעצמנו. לחיות מתוך מרכז פנימי, ולא רק מתוך ניסיון מתמשך לקבל אישור מן העולם.

חירות לפגוש את עצמי באמת.

מכאן מתחיל  התהליך של פשוט להיות.

זה אינו תהליך שמבקש להפוך אותנו למישהו אחר.
הוא אינו מציע לנו לבנות זהות חדשה או לאמץ דמות רוחנית מוצלחת יותר.

זהו מסע שמבקש לעזור לנו להסיר, בעדינות, את מה שמסתיר את מי שאנחנו כבר.

לאהוב את העצמי כולו

לעיתים אנחנו מדברים על אהבה עצמית כאילו היא מחשבה חיובית שעלינו לאמץ או תחושה נעימה שעלינו לייצר.

אבל אהבה עצמית עמוקה אינה הערצה עצמית, והיא גם אינה התעלמות מן המקומות שזקוקים לשינוי. היא מתחילה בקבלה של האני כפי שהוא ברגע הזה — על הכוחות, הפחדים, הפצעים, הסתירות והאפשרויות הטמונות בו.

על פי פילוסופיית שלושת המקורות, העצמי שלנו מורכב מ־גוף, נפש, חיים ונשמה.

אנחנו מכירים, לפחות במידה מסוימת, את הגוף שלנו. אנחנו חיים בתוכו, מרגישים אותו, חווים באמצעותו כאב, עונג, תנועה, נשימה ומגע.

אנחנו מכירים גם חלקים מן הנפש: את המחשבות, הרגשות, חלקי האישיות השונים, הרצונות, הזיכרונות, הדעות, השיפוטים, הכאבים הרגשיים ואת התגובות שלנו.

אנחנו פוגשים את אנרגיית החיים דרך החיוניות, התנועה, היצירה, העשייה, ההשתנות, נקודות הטעינה והקשר שלנו עם העולם.

אך בתוכנו קיים גם רכיב נשמתי — אותו חלק שקט ועמוק שאינו מצטמצם לסיפור החיים שלנו, לאישיות שלנו או למחשבות החולפות בתוכנו.

לכן, כאשר אנחנו מדברים על אהבה עצמית, איננו מדברים רק על אהבת הגוף או על קבלת האישיות. אנחנו לומדים לאהוב את כל חלקי העצמי:

את הגוף שלי, גם כאשר הוא משתנה.
את הנפש שלי, גם כאשר היא מפוחדת או מבולבלת.
את החיים הזורמים בתוכי, גם כאשר התנועה שלהם אינה צפויה.
ואת הנשמה שלי — אותו מקור פנימי שממשיך לקרוא לי לחזור הביתה.

אהבה ללא תנאי אינה אומרת שהכול חייב להישאר כפי שהוא. היא אומרת שהשינוי אינו נולד מתוך שנאה עצמית, אלא מתוך קשר. אינני נלחם בעצמי כדי להשתנות; אני לומד להקשיב לעצמי, ומתוך ההקשבה מתאפשרת תנועה חדשה.

נבראנו בצלם

בספר בראשית נאמר:

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ."
בראשית א', כ"ו

ובהמשך:

"וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ; בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ."
בראשית א', כ"ז

הפסוקים האלה מזמינים אותנו לראות באדם יותר מאוסף של תכונות, הישגים וכישלונות. יש באדם ממד של יצירה, בחירה, אהבה ותודעה. יש בתוכנו אפשרות לברוא, לשנות, להאיר ולהעניק משמעות.

אולי זו אחת המשמעויות העמוקות של אהבה עצמית: ההסכמה לראות גם בתוכי משהו מן האור הזה.

לא אור שמבטל את החלקים האנושיים, אלא אור שמסוגל לפגוש אותם.
לא שלמות שאין בה כאב, אלא שלמות שמסכימה להכיל גם את המקומות שעדיין מבקשים ריפוי.

אנחנו רגילים לחפש את המקור מחוץ לנו. לחפש מורה, תשובה, שיטה או סימן שיאמרו לנו מה נכון. אבל ייתכן שהדרך הרוחנית אינה רק עלייה למקום רחוק, אלא גם חזרה אל מה שכבר הונח בתוכנו מראש.

המפגש מתרחש בשקט

הדרך אל העצמי אינה עוברת תמיד דרך עוד מחשבה, עוד הסבר או עוד מאמץ.

בספר מלכים מתואר המפגש של אליהו עם האלוהי. תחילה מופיעות תופעות גדולות ועוצמתיות — רוח, רעש ואש — אך המסר אינו נמצא בהן:

"לֹא בָרוּחַ ה'… לֹא בָרַעַשׁ ה'… לֹא בָאֵשׁ ה'; וְאַחַר הָאֵשׁ — קוֹל דְּמָמָה דַקָּה."
מלכים א', י"ט, י"א–י"ב

יש אמת שאינה צועקת.

היא אינה נאבקת על תשומת הלב שלנו. היא אינה מתחרה ברעש המחשבות, בתכנונים, בפחדים ובזיכרונות. היא ממתינה שניצור בתוכנו די שקט כדי לשמוע אותה.

אולי משום כך אנחנו מתקשים לפגוש את עצמנו. לא מפני שהעצמי האמיתי אבד, אלא מפני שהוא מכוסה בשכבות רבות של רעש.

שיפוטיות.
ציפיות.
תפקידים.
תגובות אוטומטיות.
נרטיבים שנוצרו כדי להגן עלינו.
סיפורים שפעם סייעו לנו לשרוד, אך אינם בהכרח משרתים את מי שאנחנו היום.

בתהליך של פשוט להיות אנחנו מתחילים להכיר את הקליפות האלה. לא כדי להילחם בהן, ולא כדי להיפטר בכוח מחלקים של עצמנו, אלא כדי לזהותן. לראות מה שייך לרגע הזה ומה הוא הד של העבר. מה נובע מן האמת הפנימית שלנו ומה נובע מן הפחד שלא נהיה ראויים, רצויים או בטוחים.

החיים מתרחשים עכשיו

אקהרט טולה מזכיר לנו:

"הכר עמוקות בכך שהרגע הנוכחי הוא כל מה שיש לך."
מתוך כוחו של הרגע הזה — תרגום חופשי

העבר מתקיים בתוכנו כזיכרון. העתיד מופיע כמחשבה, תכנון, תקווה או חשש. אבל החיים עצמם מתרחשים תמיד ברגע הזה.

הקיום האותנטי מתחיל כאשר אנחנו לומדים לפגוש את הרגע בלי לברוח ממנו מיד.

לפגוש את הגוף כפי שהוא מרגיש עכשיו.
לפגוש את הרגש בלי למהר להשתיק אותו.
לפגוש את המחשבה בלי להאמין שהיא כל מי שאנחנו.
לפגוש את החיים בלי לדרוש מהם להיות שונים לפני שנרשה לעצמנו לחיות.

כאשר אנחנו נוכחים, נוצר מרווח קטן בין מה שקורה לבין התגובה שלנו. במרווח הזה נמצאת בחירה. ובבחירה הזו מתחילה החירות.

בין פחד לאהבה

גארי זוקוב מתאר את חיי האדם כתנועה בין שתי כוונות יסוד: פחד ואהבה. לדבריו:

"כל רגע בחייך מעוצב בידי אחד משני כוחות: אהבה או פחד."
תרגום חופשי

הפחד אינו אויב. הוא חלק ממערכת ההישרדות שלנו. הוא מבקש להגן, למנוע כאב ולשמור על המוכר. אבל כאשר הפחד הופך לכוח המרכזי שמנהל את האישיות, הוא עשוי להופיע כשליטה, ריצוי, כעס, קנאה, הסתגרות, שיפוטיות או צורך מתמיד בהכרה חיצונית.

האהבה פועלת אחרת.

היא מאפשרת פתיחות בלי לבטל גבולות.
חמלה בלי לוותר על אחריות.
קבלה בלי להפסיק להתפתח.
כבוד לעצמי בלי להקטין את האחר.

זוקוב מכנה את התנועה הזו כוח אותנטי: לא הכוח לשלוט בעולם החיצוני, אלא הכוח הנוצר כאשר האישיות מתחילה להתיישר עם הנשמה. זהו כוח שאינו תלוי במעמד, בתפקיד, בכסף או בהערצה. הוא נולד מבחירה מודעת בכוונות של אהבה, חמלה ואחריות.

קיום אותנטי אינו אומר שאין בי פחד. הוא אומר שאני לומד לזהות מתי הפחד מנהל אותי, ומאפשר לעצמי לבחור מחדש.

החיוך כדרך למקור

בפילוסופיית הסו־ג'וק, החיוך אינו רק הבעת פנים ואינו ניסיון לשכנע את עצמנו שהכול בסדר.

החיוך הוא תדר של שלמות רגעית.

הוא ההסכמה לפגוש את המציאות כפי שהיא, בלי להפסיק לראות את האפשרות הטמונה בה. הוא מחבר בין פליאה, צניעות, חמלה, כבוד, סליחה, חגיגה והכרת תודה.

החיוך אינו מבטל את הכאב.
הוא יוצר בתוכנו מרחב שיכול להכיל אותו.

הוא אינו מכחיש את הפחד.
הוא מזכיר לנו שהפחד אינו כל מי שאנחנו.

הוא אינו דורש מאיתנו להיות שמחים תמיד.
הוא מאפשר לנו לזכור שבתוך השינויים, הרעשים והמאבקים קיים בתוכנו גם מקום שקט, חי ואוהב.

מכאן מגיע השם פשוט להיות.

לא מפני שלהיות הוא תמיד פשוט, אלא מפני שמתחת לכל המאמץ להיות מישהו, קיים מצב ראשוני וטבעי יותר: להיות נוכח, להיות מחובר, להיות בחיים.

הדרך חזרה לעצמי

המסע אל הקיום האותנטי אינו ניסיון להגיע לשלמות רחוקה. הוא תהליך של הסרת המרחק בינינו לבין עצמנו.

אנחנו לומדים להקשיב לגוף במקום לאלחש אותו.
להכיר את הנפש במקום לשפוט אותה.
לפתוח את אנרגיית החיים במקום לצמצם אותה.
ולהקשיב לקול הנשמה, גם כאשר הוא מגיע כקול דממה דקה.

אנחנו לומדים לזהות את המקומות המתכווצים בתוכנו כאשר המציאות אינה תואמת את הציפיות שלנו. אנחנו מתחילים לראות כיצד פחדים, זיכרונות ונרטיבים מעצבים את תגובותינו. ומתוך המודעות הזו, אנחנו מקבלים הזדמנות לבחור תגובה חדשה.

לא תגובה מושלמת.
תגובה מודעת יותר.

לא חיים ללא כאב.
חיים שאינם נשלטים רק בידי הבריחה מן הכאב.

לא אהבה שמותנית בכך שנהיה אחרים.
אלא אהבה שמאפשרת לנו לפגוש את מי שאנחנו עכשיו — ומשם לצמוח.

זהו תהליך פשוט להיות: דרך לקיום אותנטי, לאהבת כל חלקי העצמי ולחיבור מחודש למקור ההוויה שבתוכנו.

אולי איננו צריכים להמציא את עצמנו מחדש.

אולי עלינו רק ללמוד להסיר בעדינות את מה שמסתיר אותנו מעצמנו.

להקשיב.

לנשום.

לחייך.

ולהיזכר.

בספרו רק האהבה היא ממשית כותב ד"ר בראיין וייס:

"האהבה היא התשובה העליונה."
תרגום חופשי

ואולי, בסופו של דבר, זהו גם הכיוון של המסע כולו:

לחזור אל האהבה שאינה מבקשת מאיתנו להוכיח דבר; אהבה שאינה שייכת רק לרגש חולף, אלא לאופן שבו אנחנו פוגשים את הגוף, הנפש, החיים, הנשמה, האחר והרגע הזה.

כי מתחת לכל הקליפות, הפחדים והסיפורים —
רק האהבה היא ממשית.

שבת של שקט פנימי, הקשבה וחיוך.
שבת שלום.

זהו המאמר הראשון במסע „פשוט להיות” — מסע של הקשבה, אהבה עצמית, נוכחות וחזרה אל המקור. בשבועות הקרובים אשתף בפרקים נוספים בדרך.

אולי יעניין אותך גם...

ניקוי כבד

הכבד קשור באופן ישיר לניקוי רעלים שונים מהגוף בהקשר לתרופות, תוספי מזון, אלכוהול, קפה, כימיקלים שונים הנספגים בגוף מהמזון, ממתיקים...

עקרונות מדעיים בבסיס החיוך

האדם הבוגר מחייך כאשר חווה תופעה של שלמות בין אם עבור עצמו או עבור אחרים, כאשר מביט בתופעת טבע מושלמת,...